15.10.23
רבים מאתנו היוצרים מרגישים בימים אלה חסרי אונים. המצפון מייסר. לא ברור מה ראוי ומה נכון לעשות כרגע. חלקנו מחפשים דרכים לקחת חלק ולתרום למאמץ המלחמתי, חלקנו תוהים האם לגיטימי לעסוק באמנות כשמסביב יש כל כך הרבה הרג-כאב-חורבן-אי ודאות-אובדן חיים-וסבל. בקשנו לחקור האם מחובתנו לדבוק ברוח ולהיות בחזית שיוצרת, מובילה ומחברת לתקווה וחוסן. ניסינו לברר מה משמעות המושג "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". ניסינו להבין האם בזמן מלחמה המוזות צריכות לשבת בשקט, או להיפך - דווקא לרעום ביתר שאת. חקרנו מעט האם מוזות שותקות נגרמות או מאיצות פעילות תותחים.
מביאים לפניכם, בתקווה לעזור לכל אחת ואחד מאתנו לדייק את מחשבותיו ורגשותיו. מוזמנים להגיב
כשהתותחים רועמים המוזות שותקות
מקור הפתגם – "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" – עמד אורי סלע בספרו "מילה בסלע" (כתר, ירושלים, 1990) האמרה הידועה "כשהתותחים רועמים – המוזות שותקות" מכוונת לדממת היצירה האמנותית וההגותית בימי מלחמה. לא בטוח שהיא משקפת נאמנה את המציאות ההיסטורית ( וגם לא את זו הנוכחית – ראו את תוכניות הסאטירה והיוזמות האמנותיות הפורחות עכשיו בזמן משבר הקורונה), אבל ניתן להבין ממנה כביכול שכשעסוקים בהישרדות, נדחקים הצידה המחשבות והרעיונות היותר נעלים. מענין לבדוק פעם אם הקשר הסיבתי בין הצורך במאבק להישרדות ובין שתיקת המוזות איננו הפוך דווקא: התותחים רועמים כי המוזות שותקות; כאשר הרעיונות הנעלים נאלמים דום, או אז מתחילים התותחים לרעום. במילים אחרות, כשהערכים ונורמות ההתנהגות הראויות נעלמים ממקומותינו, תופסת את מקומם התנהלות מונעת יצרים, המכערת את מציאות חיינו ופוגעת בכולנו. עו"ד אהוד פלג - המרכז לקידום ההגינות בישראל
האם לגיטמי להתעסק ביצירה ואמנות בזמן מלחמה
כשפורצת מלחמה, אמנים ויוצרים רבים שואלים את עצמם האם עליהם להמשיך ליצור אמנות ולחלוק אותה עם העולם, או שמא עליהם לשים את האמנות שלהם בצד ולהתמקד במאמץ המלחמתי.
אמנות ויצירתיות הם מהדברים הראשונים הנפגעים בעת מלחמה. ייתכן שהסיבה לכך היא שיצירתיות נתפסת לרוב כעיסוק קליל, דבר שמיותר לעסוק בו כאשר אנשים נלחמים על חייהם.
יש אנשים המאמינים שלאמנים יש אחריות להמשיך ליצור אמנות בתקופות מלחמה. לתפיסתם, אמנות יכולה להיות סוג של אסקפיזם עבור אנשים שמתמודדים עם טראומת המלחמה, ושניתן להשתמש בה כדי להפיץ מסרים של תקווה ושלום. בנוסף, אמנות יכולה לשמש ככלי הסברה וכאמצעי להגביר את המורל ולגייס אנשים למטרה. אחרים מאמינים שאמנים צריכים לשים את האמנות שלהם בצד בתקופות של מלחמה. הם טוענים שאמנות אינה חיונית בתקופת מלחמה, וכי אמנים צריכים למקד את האנרגיות שלהם בעיסוקים מעשיים יותר.
יש אמנים המרגישים שהם יכולים לעשות יותר טוב על ידי יצירת אמנות המשקפת את המציאות והמצב, בעוד שאחרים מרגישים שהם יכולים לעזור בצורה הטובה ביותר למאמץ המלחמתי על ידי הנחת האמנות שלהם בצד והתמקדות בעיסוקים מעשיים יותר.
תפקיד האמן בזמן מלחמה
רוב האנשים יסכימו שמלחמה היא תקופה של אלימות, צער והרס עצומים. עם זאת, זה גם זמן שבו אנשים חייבים להתעמת ולעבד את הרגשות שלהם כדי להבין את הכאוס. עבור רבים, אמנות ויצירתיות יכולות להיות סוג של קתרזיס, המאפשרת להם לעבד את רגשותיהם ולתקשר את החוויות שלהם בצורה ייחודית ועוצמתית. בזמן מלחמה, תפקידו של האמן הוא לשקף את המציאות של המצב ולספק מרחב לאנשים להביע את רגשותיהם. הם יכולים לעשות זאת במגוון דרכים, באמצעות צורות אמנות מסורתיות כמו ציור ופיסול, או באמצעים עכשוויים יותר כמו מוזיקה, קולנוע ואמנות מיצג. בתקופת מלחמה עבודתו של האמן יכולה לעזור לאנשים להבין ולהשלים עם האירועים המתרחשים סביבם. בזמן מלחמה, אמנות יכולה להיות כלי רב עוצמה לריפוי ולקידום שלום. בזמן מלחמה, חיוני לשמור על איזון בין יצירתיות למציאות על מנת לתמוך בצורה הטובה ביותר בבריאות הנפשית של האדם.
דוגמאות לאורך ההיסטוריה
לאורך ההיסטוריה היו דוגמאות רבות של אמנים ויוצרים שהשתמשו ביצירות האמנות שלהם כדי לתעד, למחות ולהעיר על אירועי תקופתם, אפילו בעיצומו של סכסוך.
דוגמה ידועה אחת היא הצייר הצרפתי, יוג'ין דלקרואה. דלקרואה היה שותף פעיל במהפכה הצרפתית של 1830, והציורים שלו שתיעדו את האירוע, כמו החירות המובילה את העם, עזרו לעצב את התפיסה הציבורית של הסכסוך. דוגמה נוספת היא האמן הבריטי, וויליאם אורפן, שהיה אמן מלחמה רשמי במהלך מלחמת העולם הראשונה. עבודתו של אורפן מתמקדת במחיר האנושי של מלחמה, וציוריו מספקים תיעוד רב עוצמה ואישי של הזוועות שחוו חיילים בקו החזית . בשנים האחרונות היו מספר אמנים שהשתמשו בעבודותיהם כדי להגיב על מלחמת עיראק. האמן האמריקאי, מייקל מור, יצר את הסרט התיעודי פרנהייט 9/11, שמתח ביקורת על ההחלטה לצאת למלחמה, והאמן הבריטי, בנקסי, יצר סדרה של יצירות אמנות רחוב בבגדד שהדגישו את האבסורד של הסכסוך. אלו הן רק כמה דוגמאות לאופן שבו אמנים ויוצרים השתמשו בעבודתם כדי לתעד את אירועי זמנם, אפילו בעיצומו של עימות. אמנות יכולה להוות כלי רב עוצמה להעלאת מודעות ולעורר ויכוחים, ושהיא יכולה למלא תפקיד חשוב בתקופות מלחמה.
לסיכום, חשוב לזכור שבעוד שאמנות ויצירה יכולים להוות מקור לנחמה בתקופת מלחמה, חשוב גם להיות מודעים לסכנות הפוטנציאליות של התעסקות והתעמקות יתר באמנות. נראה כי בזמן מלחמה, חיוני לשמור על איזון בין יצירתיות למציאות על מנת לתמוך בצורה הטובה ביותר בבריאות הנפשית של האדם. ההחלטה אם ליצור או לא בזמן מלחמה היא החלטה אישית. יש אמנים שמרגישים שהם יכולים לעשות יותר טוב על ידי יצירת אמנות המשקפת את המציאות של המצב, בעוד שאחרים מרגישים שהם יכולים לעזור בצורה הטובה ביותר למאמץ המלחמתי על ידי הנחת האמנות שלהם בצד והתמקדות בעיסוקים מעשיים יותר. אין תשובה שגויה, וכל אמן צריך להחליט מה הכי מתאים לו.