top of page

חובבן, אוטודידקט או מקצוען, מה ההבדל והאם זה משנה את התמונה

עודכן: 9 ביוני



 

"גם אחותי מציירת", "הייתי בחוג אמנות שנתיים", "גם אני יודע לצייר ככה", "עזבי, היא לא מקצועית באמת", "הוא בכלל לא למד לצייר"...כל כך הרבה פעמים שמענו ביטויים דומים לאלה עד שהתחלנו לתהות ורצינו להבין מה באמת ההבדל. האם כל מי שמצייר הוא אמן? האם יש הבדל בין יצירה של אמן אוטודידקט לזו של אמן בעל השכלה פורמלית? במאמר הבא ננסה לענות על כמה מהשאלות וקצת לסדר את התמונה.

 

אז מה בעצם ההבדל בין אמן חובב לאמן מקצועי

ישנם מספר קריטריונים מקובלים העוזרים להבין את ההבדל

 

אמנים מקצועיים לרוב עברו הכשרה ורכשו השכלה פורמלית במוסדות אמנות כגון אקדמיות או בתי ספר לאמנות. לעומת זאת, אמנים חובבים יכולים להיות אוטודידקטים (למדו באופן עצמאי) או כאלו שעוסקים באמנות כתחביב ללא הכשרה פורמלית.

 

אמנים מקצועיים העוסקים באמנות כמקצוע עיקרי, משקיעים בכך את מרבית זמנם ומרצם, בעוד שאמנים חובבים עושים זאת לרוב בשעות הפנאי.

 

אמנים מקצועיים זוכים לעיתים קרובות להכרה מקצועית דרך תערוכות, פרסים, ביקורות מקצועיות ופרסומים באמנות. אמנים חובבים פחות נחשפים לתחומים אלו.

 

אמנים מקצועיים לרוב מרוויחים את פרנסתם העיקרית ממכירת יצירותיהם, מתערוכות, מהוראת אמנות וכו'. אצל אמנים חובבים, ההכנסה ממכירת יצירות (אם קיימת) היא בדרך כלל משנית ולא הכנסה עיקרית.

 

 

האם כל מי שמצייר נחשב לאמן

 

באופן עקרוני, כל מי שיוצר אמנות יכול להיחשב לאמן, אם כי יש רמות שונות של מקצועיות והכרה. ההגדרה של "אמן" היא רחבה ויכולה לכלול אנשים מכל רמות היכולת והניסיון, החל מאמנים חובבים ועד לאמנים מקצועיים מוכרים.

 

ישנם אמנים חובבים שהופכים למקצועיים באמצעות פיתוח מתמשך של כישוריהם, רכישת הכרה והשתלבות בקהילת האמנות. בנוסף, יש אמנים אוטודידקטים רבים שהגיעו לרמות גבוהות של הצלחה והכרה מקצועית, בזכות הכישרון, ההתמדה והיכולת הייחודית שלהם ליצור אמנות בעלת ערך והשפעה

 

כיצד ניתן להעריך את האיכות של יצירת אמנות

 

כאשר מעריכים יצירת אמנות, חשוב לזכור שהקריטריונים עשויים להשתנות בהתאם לסוג היצירה והקשר התרבותי וההיסטורי שבו היא נוצרה. בנוסף, הערכה אמנותית היא לעיתים קרובות סובייקטיבית ותלויה בטעם האישי ובפרספקטיבה של הצופה. ובכל זאת, נוכל לבחון באמצעות מספר קריטריונים.


ראשית נבחן את הטכניקה והמיומנות, רמת הדיוק והשליטה בטכניקה שבה השתמש האמן. לדוגמה, רישום מדויק, שימוש בצבעים, הרמוניה בין האלמנטים השונים ביצירה, וכדומה. פיתוח טכניקה חדשנית יכולה גם היא להעיד על רמה מקצועית גבוהה.

 

יצירת אמנות טובה תצטיין בקומפוזיציה טובה ומאוזנת. הרכב וקומפוזיציה, איזון והרמוניה, אלמנטים שונים ביצירה המשתלבים יחד ויוצרים איזון חזותי מעיד על איכות.

 

יצירת אמנות איכותית הינה יצירה המעוררת רגש עז ומצליחה, ולו לרגע קט, להוציא את הצופה משיווי משקלו. המידה בה היצירה מצליחה לעורר תגובה רגשית אצל הצופה מעידה על איכותה. כנות ואותנטיות, גם הן מדד לרמה אמנותית.

 

גם לתוכן, משמעות, עומק הרעיון והמסרים שהאמן מבקש להעביר דרך היצירה משמעות רבה. בבואנו לבחון יצירה, נבדוק האם היצירה מעוררת מחשבה או דיון ומזמינה אותנו לחשוב מעבר למה שנראה בעין.

 

יצירות איכותיות לרב תהיינה יצירות ייחודיות, מקוריות, חדשניות ולא דומות למה שכבר ראינו בעבר. האופן שבו האמן מביא רעיונות חדשים ופורץ גבולות קיימים באמנות חשוב ומעיד על איכות.

 

אמנות הינה כלי להשפעה. בכוחה של אמנות טובה לעורר מודעות והשראה. יצירות אמנות ברמה גבוהה תשפענה על הצופים, תהוונה מקור השראה לאמנים אחרים ותבאנה להתפתחות האמנות.

 

האם יש הבדל בין אמנים אוטודידקטים לאמנים בעלי השכלה פורמלית

 

ההבדלים בין אמנים אוטודידקטים (שמלמדים את עצמם) לאמנים בעלי השכלה פורמלית (שלמדו במוסדות חינוך לאמנות) יכולים להיות משמעותיים ולהשתקף במספר היבטים שונים של תהליך היצירה, הפיתוח האישי והמקצועי, וההכרה הציבורית והמסחרית. ההבדלים המרכזיים באים לידי ביטוי במספר פרמטרים.

תהליך הלמידה וההכשרה. אמנים אוטודידקטים לומדים בעצמם באמצעות ניסוי וטעיה, קריאת ספרים, צפייה בסרטונים, והשראה מעבודות של אמנים אחרים. תהליך הלמידה גמיש ואישי יותר ומאפשר להם לחקור תחומים שמעניינים אותם במיוחד. אמנים אוטודידקטים עשויים לפתח טכניקות ייחודיות וחדשניות בגלל חוסר מגבלות של מסגרת חינוכית מסורתית.

לעומתם, בעלי השכלה פורמלית מקבלים הכשרה מסודרת במסגרת מוסד חינוכי, הכוללת קורסים תיאורטיים ומעשיים, סדנאות, והדרכה ממורים מנוסים. תהליך הלמידה מובנה ומתוכנן מראש, כולל תוכניות לימוד מקיפות ומגוונות. האמנים בעלי ההשכלה הפורמלית לומדים טכניקות מסורתיות ואקדמיות לצד כלים מודרניים ומתקדמים.

 

פיתוח טכניקות וסגנון אישי. יוצרים אוטודידקטים מפתחים סגנון וטכניקות בצורה עצמאית, שעשויה להיות פחות מושפעת ממסורות אמנותיות. אמנים אלו יכולים לחוות קשיים בלמידת טכניקות מורכבות ללא הדרכה מקצועית ונוטים להיות יותר חדשניים ויצירתיים בהיעדר מגבלות אקדמיות. בעלי השכלה פורמלית מקבלים בסיס טכני ותיאורטי רחב שמאפשר להם לפתח סגנון אישי במסגרת ידע מקיף. אמנים אלו חשופים למגוון רחב של טכניקות מסורתיות ומודרניות שמאפשרות להם ליישם אותן ביצירתם ומקבלים ביקורת מקצועית והכוונה שמסייעת בשיפור מתמיד של הטכניקה והסגנון.

 

חיבורים והזדמנויות מקצועיות. אוטודידקטים עשויים להתקשות ביצירת קשרים מקצועיים ובבניית רשת חברתית בתחום האמנות ללא סיוע מוסדי. הם יכולים לנצל רשתות חברתיות ופלטפורמות אינטרנטיות כדי לקדם את עצמם, אך נדרשים לפתח מיומנויות שיווק עצמי ונטוורקינג בצורה עצמאית. לעומתם, בעלי השכלה פורמלית נהנים מגישה לרשתות מקצועיות וקשרים שנוצרים במסגרת הלימודים, הכוללים מורים, תלמידים, ואנשי מקצוע בתעשייה. הם מקבלים הכוונה וסיוע בהצגת עבודותיהם בתערוכות, גלריות, ואירועים מקצועיים ולעיתים קרובות מקבלים הזדמנויות לתכניות רזידנסי, תערוכות קבוצתיות ומענקים.

 

הכרה וביקורת. אמנים אוטודידקטים עשויים להיתקל בקשיים בהכרה מקצועית בהיעדר תעודות והשכלה פורמלית. הצלחתם תלויה לעיתים קרובות במקוריותם וביכולת שלהם למשוך תשומת לב עצמאית. אמנים אוטודידקטים עשויים לזכות בהכרה על בסיס הכישרון והעבודות שלהם בלבד, ללא קשר לרקע האקדמי. בעלי השכלה פורמלית נהנים מהכרה מקצועית המבוססת על המוסד בו למדו וההכשרה שקיבלו, מה שמקל על ההכרה וההצלחה המסחרית. לעיתים קרובות הם זוכים בביקורת מקצועית מאנשים המובילים בתחום האמנות.

 

שני הנתיבים, האוטודידקטי והפורמלי, יכולים להוביל להצלחה ופריחה בתחום האמנות, וכל אחד מהם מציע יתרונות ואתגרים ייחודיים. הבחירה במסלול כזה או אחר תלויה באישיות, במטרות האישיות והמקצועיות, ובאופן שבו כל אמן מעדיף לפתח את הקריירה שלו. במהלך ההיסטוריה אנו עדים לאמנים מפורסמים ומצליחים משני הנתיבים. וינסנט ואן גוך אמנם למד מעט אמנות באופן פורמלי, אך את רוב הידע והטכניקות שלו פיתח בעצמו. ואן גוך התנסה בציור ובטכניקות שונות בהשפעת חברים אומנים וספרים. פרידה קאלו החלה את דרכה באמנות לאחר תאונת דרכים קשה. קאלו למדה לצייר בזמן ההחלמה שלה בבית, ולא קיבלה הכשרה אמנותית פורמלית. אנדי וורהול למד עיצוב גרפי, אך לא למד אמנות פורמלית באקדמיה לאמנות. וורהול פיתח את סגנונו הייחודי והפך לאחד האמנים המרכזיים בתנועת הפופ ארט. ז'אן-מישל בסקיאט החל את דרכו כאמן גרפיטי והפך לצייר ידוע ללא הכשרה פורמלית באמנות. בסקיאט זכה להכרה בזכות הסגנון הייחודי והמסרים החברתיים בעבודותיו. לאונרדו דה וינצ'י  הינו דוגמה לאמן מקצועי ומפורסם בעל השכלה פורמלית.  דה וינצ'י קיבל הכשרה באמנות בסדנה של האמן ורוקיו בפירנצה, שם למד מגוון רחב של טכניקות אומנותיות. פבלו פיקאסו למד אמנות בבתי ספר לאמנות במדריד וברצלונה, כולל האקדמיה המלכותית של סן פרננדו במדריד. הכשרתו הפורמלית השפיעה על יכולתו לשלוט בטכניקות רבות ולפתח סגנונות מגוונים. ג'קסון פולוק למד באקדמיה לאמנות ועיצוב של ניו יורק, שם קיבל הכשרה בטכניקות ציור מסורתיות לפני שפיתח את סגנון ה"דריפינג" הייחודי שלו. ג'ורג'יה או'קיף קיבלה השכלה פורמלית בבית הספר לאמנות של המכון בשיקגו ולאחר מכן בליגה לאמנות בניו יורק. השכלה זו עזרה לה לפתח את יכולותיה האמנותיות ולמצוא את קול הייחודי שלה באמנות.

 

אמנים יכולים להצליח ולהשאיר חותם משמעותי בין אם הם בוחרים בדרך אוטודידקטית או בדרך של השכלה פורמלית. כל אמן יכול למצוא את דרכו הייחודית להתבטא ולתרום לעולם האמנות, בין אם דרך למידה עצמאית ובין אם דרך מסגרות חינוכיות מסורתיות.


נכתב בסיוע ChatGPT


16 צפיות0 תגובות

ความคิดเห็น


bottom of page